קרן התשובה: הישג עולמי בגמילת עבריינים מעולם הפשע – 92 אחוזי הצלחה

מחבר הכתבה: ינון אבישר

קרן התשובה, שהיא עמותה וולונטארית העוסקת בשיקום אסירים ובהפניית מירצם לעולמן של תורה ומצוות, מפגינה בכל שנות קיומיה הישגים מופלאים בגמילת צרכני סמים קשים ואחרים, רוצחים, אנסים, שודדים, גנבים, אך אינה ממצה את מלוא הפוטנציאל שלה * בשל קשיי תקציב משלמת החברה הישראלית כולה את מחיר ההזנחה

קרן התשובה היא מסוג הארגונים הציבוריים, שאם לא היו קיימים היה צריך להמציא אותם. זהו הארגון היחיד הפועל ברציפות מאז 1972 לחילוץ עבריינים מעולם הפשיעה והאלימות והשבתם לחיק החברה בישראל. קרן התשובה, כשמה כן היא – קרן שעוסקת בהשבת התועים בדרכי העבריינות והפשיעה אל החברה הפתוחה, אל המשפחה, אל העם והמדינה.
ועל אף ה"קבלות" שיש לה והצלחותיה להשיב עבריינים פוטנציאליים ובעלי עבר פלילי עשיר, שגדלו במשפחות הרוסות, לפעילות בריאה ומועילה בחברה, אין רבים יודעים, למרבה הצער, על קיומה. ככלות הכל, טוב לדעת שיש בחברה גורמי חסד שפועלים להבראתה ולצימצום פוטנציאל הפשיעה בה.   
מצד שני, הגורמים המלווים את פעילותה וכאלה המודעים ליכולותיה בשבירת מעגלי הפשע והאלימות בקרב העבריינים, מעודדים אותה בהתלהבות, באמצעות תמיכה מוסרית ואפילו תקציבית. גורמים אלה יודעים, שהרבה יותר זול לחברה לשקם אסיר לשעבר ולהחזירו לפעילות חיובית בחברה, מאשר להפקירו לאילוצי הרחוב ולהחזירו שוב ושוב לבית הכלא. למשל, הרשות לשיקום האסיר, שהינה תאגיד ממשלתי, מכירה בהישגיה של הקרן ומעמידה לרשותה מידי שנה תקציב. גם תורמים יהודים בארץ ובחו"ל שלמדו על פעילותה, אינם קופצים ידם.
"הבעיה היא", אומר רואה חשבון יואל חזן, שממנכ"ל את קרן התשובה ומכהן כיו"ר הוועד המנהל שלה ממשרדיה הסגפניים השוכנים בדירה ירושלמית קטנטנה, ללא מזכירה ועם עובד סוציאלי בחצי משרה, "הבעיה היא, שבימי קיצוצי תקציב אלה, מצמצמת המדינה את השתתפותה בתקציב הפעילות שלנו. הרשות לשיקום האסיר צימצמה ב-33% את השתתפותה בתקציב הפעילויות שלנו. כמו כן גם המשרד לביטחון פנים הקפיא את הקצבותיו לעמותה מאז 2002, ומי שיוצא נפסד הם האסירים - מזה;  והחברה הישראלית כולה - מזה. בהיעדר תקציבים בשיעור הדרוש למיצוי יכולותינו, אנו נאלצים לטפל בפחות אסירים, מה שאומר שיותר אסירים יישארו בעולם הפשע, האלימות והסמים – ומי שישלם בסופו של דבר את החשבון הזה היא החברה הישראלית".
וכאן תוהה יו"ר קרן התשובה: "האם לא כדאי לחברה הישראלית להשקיע דווקא בניתוקם של האסירים מעולם הפשע, מאשר לשאת בנזקים שגורמת הפשיעה, לממן מירדף אינסופי אחריהם, ולבסוף אף לארח אותם בתנאי פנסיון בבתי הכלא?"
דומה שהתשובה ברורה לחלוטין. כל שקל המושקע בשיקום האסיר והחזרתו למוטב, חוסך למדינה עשרות ואף מאות שקלים. אבל מי עושה את החשבון הזה במדינה שבה התיכנון לטווח ארוך פירושו הכותרת של עיתון יום המחרת?
*
קרן התשובה נוסדה בשנת 1972 בידי תת גונדר הרב אברהם חזן, ששימש אז רב ראשי למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר. הוא יזם הפעלת ארגון וולונטארי שיסייע לאסיר המשתחרר בצעדיו הראשונים מחוץ לכלא, על מנת שייקל עליו להתנתק מעולם הפשע. הרב חזן הגיע כבר אז למסקנה מדהימה, שהוכחה שוב ושוב בשטח: אסיר לשעבר שחוזר לחיק החברה דרך צעדים מדודים ושיטתיים של שמירת תורה ומצוות, מגביר את סיכוייו להישאר אזרח חופשי ומשוחרר המועיל לעצמו, למשפחתו, לסביבתו ולחברה כולה.
למען שיקום האסירים שיש בהם פוטנציאל של שיבה לחברה דרך תורה ומצוות, הקים הרב חזן את קרן התשובה, וזכה לעידודם של כל שרי המשטרה שכיהנו בתקופתו – השרים חיים ברלב, שלמה הלל וצחי הנגבי.
הרב חזן זצ"ל ניהל את הקרן גם לאחר פרישתו לגימלאות בשנת 1992, ובשנת 2000 העביר את שרביט ניהולה לבנו רו"ח יואל חזן, המוביל אותה בנבכי הזמנים המשתנים והתקציבים המתמעטים, לצידו של ועד מנהל ואסיפה כללית של אנשים טובים שנותנים כתף מזמנם ולעיתים גם מכספם כדי להבטיח את המשך פעילותה של הקרן.
קרן התשובה זוכה גם לעידודם של גורמי שירות בתי הסוהר. מחקר שערכה נציבות שב"ס בסוף 1999 העלה מימצאים מדהימים: 92% מכלל מטופלי קרן התשובה, לא חזרו לבתי הסוהר (!!!). יש לנתון מדהים זה משמעות אדירה: בעוד שהממוצע הארצי של שיבה לבתי הסוהר (רצידיביזם), מגיע למימדים מבהילים של 67%, חוזרים לבתי הסוהר רק 8% מקרב מטופלי קרן התשובה. עבודת מחקר שביצע הקרימינולוג ד"ר אורי טימור, כיום מרצה באוניברסיטת בר אילן, למען קבלת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית, העלתה כי נתונים אלה מובהקים ומתקיימים לאורך כל הדרך, ולדברי החוקר המצב בשטח אפילו אופטימי יותר מבחינת הישגי קרן התשובה.
מדהים, ללא ספק. נתונים אלה, שאין להם אח ורע בשום מסגרת שיקומית אחרת, לא בארץ ולא בחו"ל, מדברים בעד עצמם. הוא אשר אמרנו: אלמלא היתה קיימת קרן התשובה, היה צריך להמציא אותה. למרבה המזל היא כבר קיימת מאז 1972, ואף "גידלה", לא רק אזרחים מועילים לחברה ונאמנים לתורה, אלא גם לא מעט דמויות בולטות בעולם התורה ובהם גם רבנים וראשי ישיבות וכוללים, שבעברם הרחוק נכלאו באשמת רצח, סמים, גניבות וכדומה. לא יאומן, אבל עובדה!
*
מהו סוד בהצלחה של קרן התשובה?
יו"ר קרן התשובה אומר כי הארגון פועל במספר מישורים, אולם בראש וראשונה עוסק באיתור המועמדים הפוטנציאליים להשתקם במסגרתה כבר בתוך בתי הסוהר. הקרן מקבלת לידיה את הטיפול באסיר, ועם שיחרורו מסייעת לו בהשגת תעסוקה ולעיתים בהכשרה מקצועית, תומכת בפתרון בעיות רפואיות (שיניים בעיקר), מעודדת נישואין ומשתתפת במימון הוצאות בעת הולדת ילדיו. הקרן גם מסייעת לו בהעברתו לדירה אחרת שתנתק אותו מסביבתו הקודמת, משגרת מענקי חג ומקיימת מיפגשים חברתיים אחת למספר חודשים להידוק הקשר בינה לבין בוגריה.
אולם גולת הכותרת של קרן התשובה היא ההוסטל "בית אברהם", שהקימה בשכונת רמות בירושלים ובו מתגוררים אסירים לשעבר המצויים בתהליכי שיקום. ההוסטל מעניק להם – לרווקים ולנשואים גם יחד – סביבה תומכת פנימייתית, במסגרת קהילתית טיפולית, המנתקת אותם ממשפחותיהם ומסביבתם (הם נוסעים אחת לשבועיים לביקור של שבת בבית), ודואגת לכל צרכיהם – החל מהקניית הרגלי עבודה וזאת באמצעות הסדרת תעסוקה אצל מעסיקים שונים בירושלים, ועד לשיעורי תורה ומוסר והנהגת אורח חיים חדש מבחינתם של שמירת תורה ומצוות. האסירים לשעבר, שקרויים בעמותה "דיירים", מנהלים את החיים בהוסטל, כולל הסדרת ארוחותיהם, בכוחות עצמם. פעילותם מתנהלת תחת עינו הפקוחה והאוהבת של רב ההוסטל ומנהלו, הרב אריה שרגא, שהוא גם פסיכולוג קליני מוסמך, אשר מעביר בהוסטל שלוש סדנאות בשבוע, בנושאים החיוניים לגמילה מן הפשע, כמו תיעול כעסים לאפיקים חיוביים, ועוד. בעבר נערכו מידי פעם גם קורסי הכשרת מקצועית, בתחומים כמו משגיחי כשרות, כתיבת סת"ם, שו"בים, מסגרים וכדומה. 
מיותר לציין שהשהיה בהוסטל וולונטארית ודייריו חיים בו במסגרת פתוחה לחלוטין. ללא סורגים ומתוך תחושה כי המערכות השונות סומכות עליהם. הם יוצאים מידי בוקר לעבודה בהסעה ציבורית (בשל היעדר הכשרה מיקצועית רובם עובדים עבודה פיסית קשה – סבלים, עובדי נקיון, עובדי מטבח וכדומה), ושבים לעת ערב, "עייפים אך מרוצים", לפעילות טיפולית הנמשכת והולכת אל תוך הלילה וכוללת תפילת ערבית בציבור, שיעור תורני ממוקד, שיעורי מוסר ומידות ופעילויות אחרות. 
הזדמן לנו, בעת ניהול מעקב אחר פעילות קרן התשובה, לבקר בהוסטל ולהיווכח שמדובר במוסד נקי ומטופח, שחדריו מצויידים בכל אמצעי הנוחות הסבירים ומקרינים תחושה ביתית חמה, ושטחיו הציבוריים כוללים אגפי תפילה ולימוד, חדר אוכל ומטבח, אולם משחקים וכדומה.
הבעיה היא שהאסירים המשוחררים חיים בהוסטל שנה אחת בלבד, בעוד שהנהלת הקרן סבורה, על פי בדיקת המצב בשטח, כי ראוי היה לשקם את האסירים לשעבר במשך שנתיים בין כתלי ההוסטל. למרבה הצער, הרשות לשיקום האסיר, אולי בשל מיעוט תקציבים, טוענת שדי לו לאסיר המשתחרר להימצא במסגרת ההוסטל רק 9 חודשים, ולחזור כבר אז לחיים נורמליים בחברה – דבר שכמובן יוצר סיכונים להידרדרותו מחדש לעולם הפשע. החיים בהוסטל מעבר לתשעת החודשים שהרשות לשיקום האסיר משתתפת במימונם, ממומנים במלואם ע"י הקרן, וזהו קושי לא מבוטל מבחינתה. "לצערנו, הכל מתחיל ונגמר ביכולת התקציבית שלנו", אומר יואל חזן, "שהיא פועל יוצא של השתתפות המדינה והתורמים במאמצינו לחלץ אסירים מיוון המצולה". 
בשל המחסור במקומות בהוסטל, זוכים רק מעטים לעבור בתחומיו את תהליך הגמילה מן הפשע, אך מי שעבר את התהליך, אינו מפסיק להודות להוסטל. כך למשל משה (55), עבריין ותיק, שאמר למראיינים מן האוניברסיטה שביקשו לתהות על קנקנו: "קרן התשובה הצילה את החיים שלי".
מיכאל, בן 38, אמר אף חד משמעית למראיינים: "המוסד הזה הציל לי את החיים. אלמלא המקום הזה אני לא יודע איפה הייתי היום. הישיבה נתנה לי קרש קפיצה החוצה".
ליאוניד, בן 28, מספר: "ברגע שיצאתי מהכלא זרקתי את פנקס הטלפונים. אני לא בקשר עם אנשים מהעבר. אני רוצה לסיים את ההוסטל ולצאת לעבודה מסודרת, וגם ללמוד מקצוע, להקים משפחה, לשמור מצוות ולהיות בסדר".
בנוסף לשיקום עצמו, מקדישה קרן התשובה יחס חם לילדיהם ולנשותיהם של האסירים באמצעות מתן חבילות מצרכים, ביגוד, הנעלה וכיו"ב, קייטנות קיץ ומענקים בראשית כל שנה לרכישת ילקוטים וספרי לימוד. הסיוע נעשה בתמיכה ישירה של ארגון החסד האדיר "ציונה", שמושבו בצרפת.
כיום חיים בהוסטל כעשרים אסירים משוחררים הנגמלים באמצעותו מעולם הפשע, אך מספר המועמדים לעקור אליו גדול מאוד, ואלמלא האילוצים התקציביים, יחד עם קשיים ביורוקראטיים גם בוועדות שחרורים, היתה קרן התשובה מרחיבה מאוד פעילות טיפולית זו.    
הקשיים התקציביים אילצו את קרן התשובה לסגור באחרונה גוף אחר שהקימה – מרכז יום לגמילה מסמים, עבור נרקומנים מקרב הקהילות הדתית והחרדית. לדברי יואל חזן, הנגע החמור הזה פשה גם פשה במידה מסוימת בקהילות הדתיות והחרדיות (לרבות בישובים שמעבר לקו הירוק), והגוף היחיד שפעל לגמילת נרקומנים שומרי מצוות מן הסם במסגרת מרכז יום, היה המרכז לגמילה של קרן התשובה, שפעל משנת 2000 עד סוף 2006.
בימים אלה נסגר המרכז לאחר שגורמי הרווחה, "שכחו" את תשבחותיהם לגבי חיוניותו של המרכז לגמילה להצלת נרקומנים מן הסם הממאיר. מה חבל! ההפסד הוא של עם ישראל כולו, בהחלט לא של קרן התשובה,שמבחינתה נכונה לכל עבודת קודש, איחלו רק עמדו לרשותה תקציבים מינימליים.
"קשה לי לצאת במיתקפה", אומר חזן, "אבל נראה שמדובר בחוסר אחריות מדאיג, ומי יודע? - אולי גם בהתעלמות מן הצורך לגמול צרכני סמים בחברה הדתית והחרדית מן הנגע הזה".